בבואתכם המשתקפת עתה באגם עיניי,

חייכנית, טופחת ברכות על שכם.

זווית שפתיכם מתרוממת, קורצת אליי

יועדת אל- אל, עוד מרחם.

 

נשבעתי בי, אהובי, לא שכחתי!

עת דמעתי כי גאו מעבר לכתפיך כל אותם פחדים.

מבעד לכל אותם טבעות עשן, ברחתי,

ורק אתה כרעת, נישקת את דמי, ליטפת פצעים.

 

הגם שאותן בבואות, אמרו, לךְ,

זחלת אל שוחות הקרב.

אמרת, ספרי לי כאבך,

מבטיח, עוד אוהב.

 

ועתה נותר לי רק להתפלל אל בורא העולמות,

עזור נא לי במשאלתי זו, התמה,

קדש נא את נשמותינו הקשורות,

ושמור עליהן, עד עולם,

סלה.