כך הכל התחיל...

צ´אט, אלא מה?! טעות איומה!

כשאל ה"פרטי" פרצת ועל סקרנותי ניגנת.

דיברנו ימים, דיברנו שבועות,

הכל היה רגיל, עד שהתחלת...

על ליבי שמתי שלט "עצור" ,

בניתי גדר - "יהרג ואל יעבור" ,

לא משנה מה אמרת וכמה, אותך נסיתי לחסום-

אבל בסוף נצחת ואותי כבשת!

מצאתי עצמי מאוהבת בדמות בלתי מוכרת,

"אהבה וירטואלית" - כך היא מכונה,

אבל אתה אותי הכרת וידעת כ"כ טוב!

עברו חודשים ואחד את השני לא יודעים,

תמיד שאלתי - חפרתי...[?]

אבל - לא! היית חסום...

כאילו פחדת שיקרה איזה אסון,

ואני לא חדלתי להפציר ולשכנע,

לא הבנתי עד כמה הסוד גדול.

 

אך יום אחד הכל במכה נשבר-

כשנודע לי שאתה גבר ספק מאושר(??)

אמרת שהיא אוהבת אותך,

אך אתה לא אותה!

קשה היה לי להאמין שזה אכן קיים,

ויום אחד מראשי זה לא נעלם!

החלטתי ליהיות אני- להיות חזקה,

ולהשיב אותך אל זאת האישה.

חתכנו את זה, חשבתי זה ניגמר,

אחרי כמה זמן נשברת- והכל חזר!

ושוב דיברנו ושוב סגרנו-

אבל חזרת והלכת ושוב חזרת..

והפעם בפיך הבשורה:

"אני נשוי לאותה אישה"

הייתי המומה, עצרתי אותך...

אבל כמו תמיד שוב באת!

 

והיא שלך ואתה שלה...

וממשיך ללחוש לי מילות אהבה!

ואני?! כבר חלשה,

לא נותר בי כוח לעמוד נגדך,

לעמוד נגד הרגש בתוכי..

הרפתי מלהילחם..ועכשיו אני ממשיכה!

לאן כל זה יוביל? אהבה ללא מוצא!

 

+סוף+

 

(כל הזכויות שמורות לחיה ה-חברה המדהימה שלי...

מכתב אשר נכתב מהרהורי ליבה אהבתי מאוד את הכתיבה שלה,

לכן החלטתי להקדיש לזה מקום ולפרסם את זה פה.)