מתוך החשכה נוצצת לה דמעה,

מרטיבה פני ממליכה הנשמה.

נהרות של כאב,

ממלאות את הלב,

מחפשים חוט של תקווה,

שנדע לחיות באהבה.

רק אם נביט מעבר לחלון,

תזרח לעברנו קרן אור,

תמתיק את ימינו ותתן מרגוע לחיינו.

נשאב את הכוחות,

ונספור את הדקות,

עד שנגיע למקום שייעלמו הדמעות.