קולות של גשמים שמים שחורים פחד פחדים ברקים ורעמים קר נורא זה חודר לנשמה.. מובהלת עצובה שרוייה בחשכה ובספר שמונח על השידה מסופר סיפור על אהבה אסורה עם המון כאב בהתחלה ובאמצע ושם אני אוחז העינים דומעות לא מצליח לקרוא את הסוף. ואם רק היית פה איתי היינו מתכרבלים יחד מתחת לשמיכה והשמים השחורים היו מלאי צבעים והברק היה מאיר מקצה המנהרה ועד סופה והרעם היה שובר עקמומיות ומסיר כל אבן שיושבת בלב והגשם היה שוטף את החול והסלעים שמפריעים בדרך וחום גופנו היה מניס את הקור האכזר ואנחנו שנינו היינו זוכים לראות את זריחת השמש המפציעה מבין העננים ומביאה מרפא בכנפיה לכל הכאבים.