מאיפה באתי? לאן אני שייכת?

האם יש עולם שמתאים לי?

לאן כדאי שאלך?

האם מישהו יכול להראות לי היכן אני טועה?

אני צריכה לדעת...

מדוע אני מכאיבה לאלו שאני אוהבת

בכל דבר שאני עושה...?

אם אני יכולה להיות מה שהם רוצים שאהיה

אז מה אני אמורה לעשות?

אני לא יכולה לחזור את זה אני יודעת

היי!! תענה לי!!

האם הוא קיים, עולם של שלווה, אהבה?

עולם רגוע עם טיפת צחוק ואושר?

עולם שהבכי שלי יהיה משמחה.

מקום שהדמעות שזולגות לי יהיו מתוקות, כן מתוקות!

שלא יריבו איתי. ואני לא יריב איתם.

אני רוצה מקום שיאהבו אותי שלא ידברו לי מאחורי הגב

אם אתה מוצא את המקום הזה תגיד לי,

אני מוכנה לשלם עליו הון עתק כדי לגור בו.

נמאס לי לקום ליום אפור, חסר צבעים

לעולם מזוהם באנשים מלוכלכים.

כמה זה כואב שדם זה כבר לא צבע,

הדם זה שיגרה רצח זה כבר לא דבר נורא.

הלוואי שאני אמצא מקום שאף-אחד לא יפגע בי

מקום שלעולם לא יכו בפניי

אני מחפשת את השקט והטוהר.

תסתכל עלי עכשיו...

תגיד, מה אתה רואה?

מה עובר לך בראש?

בוא נברח מכאן.. לא משנה לאן..

תסתכל אל תוך עייני...

תבחין כמה הן עצובות,

כמה הן אדומות מרב הדמעות.

יום עובר ועוד יום,

פעם בוכה, פעם מחייכת.

פעם מדברת ואילו אלפי פעמיים שותקת.

נו, מה איתך? למה אתה לא עונה לי?!

תשתף אותי במחשבותיך..

גם אתה נעלם בין כל הבלגן? גם לך יש ימים של תוגה בלב?

יש לי הרבה שאלות אני יודעת..

אז אולי פעם אחת ולתמיד מישהו חכם ייתן לי תשובות?

או אולי יעניקו לי שכל להבין[?!]

אני מחכה.. כ"כ מחכה.. ליום הזה שאחייה בשלווה, אהבה, בשקט ושלווה.

אני חייבת למצוא את דרכי ואשרוד באיזו דרך.

אם יש רק איזה מקום שבו אוכל להיות.... פשוט אני!

ו... אם תמצא לפני את המקום המושלם תגיד לי,

כן, אל תשכח אני מוכנה לשלם בשבילו הון עתק..