באתי אלייך

מגלות של אלפי שנים

באתי אלייך

מן המחשכים

יצאתי אל אוויר העולם

ישר אל זרועותייך

ואת

לקחת אותי אלייך

אל בין חומותייך

לא זוכר את המילים

של השיר

אשר רציתי לכתוב לך

לא זוכר את השפה

שאת לימדת אותי לשמוע

מתוך הגטאות, מתוך הבצורות

סימנתי שבילים

בדרך אלייך

קחי אותי בידייך

לווי אותי אל ביתך

תפשטי ממני

את התחבושות

נקי ממני את המועקה

כמו קלישאה

שלא עוזבת את הדף

מבקש ממך

בלילותיי

נקי את חלוני

שאראה את פנייך

מחכה לי שם

בין העצים לגדרות

באתי אלייך

מאלפי שנות גלות

חזרתי

מוכן להיתלות

מוכן להשבה

ואת

קחי אותי אלייך

אל מסע נדודיך

הראי לי

את התחנות של חיינו

שוקעות בים

ומן ההרים

נראה

איך האש בוערת

ואנחנו, נאשרים חסרי כול

גם אחרי שזיכו אותנו

השופטים, המלאכים, הצדיקים בלי העיניים

ומה אשמע ממך?

מחיוך שעל פנייך, אל מגע ידייך

קחי אותי אלייך