שכבתי על מיטתי, ובחלומי,
אדמת טרשים, דם ויזע,
מי נמצא כאן, ומי
טמון פה מתחת לגזע.
והשרשים מכים חזון בלב,
והאמונה היא לחם החק
כי אי אפשר לסבול מכאב
בלי חלום, גם אם רחוק
ואשרי המאמין, מאמין וזורע
וקוצר, את ילדיו ואהוביו.
וליסורים אין אח ורע
אך הרי לארץ ישראל הוא שב!
ומי שהביא לכאן את אבותינו,
והרדים אותנו אלפיים שנה
הוא שוב ישיב את עמנו
הזורעים בדמעה יקצרו ברנה
...
וקמתי
והנה היום
אנו אנו החלום
ואעצום שוב את עיני
וחלום חדש אטווה ביסורי
תגובות