ומתוך כל הנפילות מוצא הוא אורות

מתוך כל המחשכים, צללים ונוראויות

מוצא הוא עוצמות רוחניות אין סופיות

 

מתוך דיאלקטיקה חיצונית

יודע הוא לראות הרמוניא אלוקית

מתוך הסתכלות פרטית עצמית

יודע הוא לגלות הסתכלות כללית לאומית

 

נובע עטו כאור הזריחה על כנפי האומה

יוצאת נשמתו בשירה לאלוקיה

כי שבו בניה לארצה ומחוננים הם עפרה

קורא הוא בכל מהותו "הבו קודש!"

היו אור, היו טוב, גלו טוהר, חיו הכל באמת השלימה

 

יודע להאמין במקומות הנמוכים ביותר גם כשנראה שאין עוד אפשרות לחזרה הביתה. יודע הוא להסתכל לעומק הנפש ולומר "זה קודש קודשים"

לחיות אהבה בצורה אין סופית לכמוה להתקרבות אלוקית דרך ישועת הכלל.

לשוב לבית האמיתי למקור כל הנשמות.

ללמוד תורה בכל הרבדים ולהרגיש את חוסר התורה האין סופי, לדבוק בתורה לשמה, לחיות תורת ארץ ישראל שמתגלה בכל הרבדים כולם, לזעוק על עזיבת נשמתה דאורייתא על לימוד האמונה שהוא יסוד החינוך.

לעסוק בהשבת הנבואה לעם, ביחוד וקשב כל המציאות, להבנת כל הספירות וכל החזונות העליונים.

לדאוג לכל אחד מעם ישראל כגופו ויותר מכך, לחיות אהבת ארץ ישראל כאמא שמלטפת את בניה ששבים אליה ממרחקים.

לבנות דור המשך שכולו אהבה לתורה, לעם ולארץ שכולו רצון שאין בו אלא תחילה של גאולה נפלאה שלא מהיום החלה.

ובתוך כל הכלליות יודע הוא לשלב כנפי נשמה שמנסים ועולים מעלה מעלה דואים על כנפי רוח אין סופיים, חיים משברים רוחניים ועולים מהם מעלה מעלה אל הנבואה שאליה כולנו נקראים.

להקים תורה שלימה תורת גאולה.

ובסופו של דבר להיות

"עבד לעם קדוש בארץ הקודש"