שמך זורם בדמי,

כוחי נשאב מכוחך,

ליבך פועם כליבי

אך זיכרונות-

אין...

לא ראיתיך, לא בתמונותיי שכן

לא בחיי

כל אשר יש לי היא תמונה,

תמונה על הדלת

שלך, לבדך, עומד בשדה הפתוח

נפול ראש ועצב בעינייך

תוהה, תמה ואף נדמה שדומע קמעה

המלל שעוטף את התמונה,

מספר עליך: "על האיש", חייו ופועלו,

ואני-

לא הכרתיך ולא ראיתיך

זיכרון גם אין, אלא רק חלומות

מזויפים ויפים של "אילו, אם ולו..."