לפעמים נלקחים מאתנו אנשים,

שהיינו בטוחים שלעולם לא ילָּקחו,

שהיה ברור לנו, שהם לא מתכוונים,

לוותר על חייהם בקלות.

,לפעמים נלקחים מאתנו אנשים

,שהיינו בטוחים שמחכה להם עוד דרך ארוכה,

שבעוד רגע הם יצאו למסע נוסף,

שבו הם יקטפו עוד הישג, שבו ינצחו את הדרך

ולא יניחו עד שידם תהא על העליונה.

לפעמים נלקחים מאתנו אנשים
שאתמול ראינו, וחייכו חיוך מלא,

 חיוך מטעה, חיוך שקשה לשכוח,

 ומשאיר בשטח סימני שאלה.

לפעמים נלקחים מאתנו אנשים

שיופיים הפנימי דאג להשאיר חותם בכל מקום

שצחוקם מתנגן ומהדהד בראשך, ואינך יודע פירושו.

לפעמים נלקחים מאתנו מלאכים,

שעוד טרם פרשו כנפיהם, נשברו הם

ומה שנותר מהם הוא זיכרון ארוך וגעגוע.

לזיוה היקירה,

נשמתך אי שם במרוממים סובבת בין מלאכים רבים,

שמחים, מאושרים ובטוחים שמעניקים לך חום ואהבה, כבוד ויושר

כמו שהענקת לכל אחד מאתנו.