אני רואה,אני מבחינה בכאבים,רואה לך.

שהיה קשה לך לכתוב ז"ל על אחיך בספר

אני כ"כ רוצה לדבר איתך ולו על הכאב שנסבול יחד

אני מבינה אותך,וכ"כ רוצה להכיר אותך.

אנחנו אחים עכשיו,ולא שמים אחד על השני,

.וזה כואב

אני רואה את התמימות שבך,והפשטות ויודעת שלהתקרב אלייך אני לא אוכל.

אין מספיק אומץ,אתה כ"כ קרוב אליי וכ"כ רחוק ממני

בטוחה לגמריי,שכואב לך שם...בפנים

בדיוק כמוני

 אתה אח שלי עכשיו

אבל אני רוצה שתהייה באמת אח אמיתי שלי

שתהייה איתי,שתקשיב לי,לכאב שלי שבעצם כמו שלך....ונוכל אפילו לעזור אחד לשני! אילו

רק היה לי האומץ להתקרב ולדבר איתך בכל פעם שאתה בא,במקום לבהות בך...ולחשוב מה היה קורה אם...

אני רוצה להגיד,להקשיב,לחבק אותך,לחייך אלייך

רק תן סימן...זה הכל