לפני כמעט ארבע שנים התחלתי
להלביש מסכה ענקית על פני.
מאז היא לא מוכנה לרדת מהם אפילו לא
לדקה או שנייה אחת.
המסכה הזו לפעמים שומרת עלי מפני
עצמי אבל הכי מפני הרגשות הכי כמוסים,
טראומטיים ונוראים שנמצאים עמוק בתוך לבי,
גופי ונשמתי הפגועה החצויה והכואבת.
אני כל-כך התרגלתי למסכה הטובה-רעה הזו
שכבר אינני מסוגלת לבטא את הרגשות
המעורבבים והמכאיבים שאני מרגישה בתוכי.
האם המסכה הטובה-רעה הזו באמת שומרת עלי
או שאולי יבוא היום שבו הכל יתפרץ החוצה כמו
לבה רותחת וגועשת שתשרוף כל אפשרות שאצליח
להתגבר על הטראומה הנוראית והקשה שעברתי ואז
אני שוב ישקע במערבולת הרגשות, המחשבות והכאב
והפעם לא אצליח לצאת ממנה.
האם עכשיו זה הזמן לאט לאט לנסות לקלף אותה ולהתחיל
לשחרר את כל מה שטמון מתחתיה- את כל הרגשות, המחשבות
והתחושות שכלואים בתוכי וכל-כך רוצים ומחכים כבר לצאת ממני
ולטהר את גופי ונשמתי מכל הזוהמה והגועל.
מתי אני אוכל באמת להשתחרר אני לא אדע אבל אני רק אוכל
לחכות ולצפות לאותו הרגע ולקוות שלכשיגיע לא יהיה מאוחר מדי בשבילי.
תגובות