זה מתחיל כמה ימים לפני, כשכל שיחה מסתיימת בחג שמח
לאן שלא תביט יש שלטים המזמינים אותך למהר ולבצע קניות לחג
הנחות ומבצעים.
בעיתונים כתבות על טיולים, מופעים ופסטיבלים.
אתה מרגיש את זה בכל מקום ומתכונן לבאות.
האישה לא נחה לרגע, כל הבית מתבשם מריח תבשיליה
אתה כשליח הרץ מחנות אחת לשניה בשביל שלא יחסר דבר
הילדים עוזרים, בלית ברירה, בהכנות אחרונות ונקיונות
ערב מגיע והאורחים מתחילים לזרום
ראשון מגיע אחיו, עם אישתו וילדיו, הם לא החליפו מילה
כבר שנה, מאז החג הקודם, הם לא מדברים מאז אותו מקרה
רק בחגים נפגשים.
כמו כל שנה הוא ייכנס, יביא יין טוב, הילדים ישחקו, והם ישוחחו שיחות חולין
פוליטיקה, ספורט שום דבר אמיתי שיעיב על האווירה.
ממשפחתה של האישה, נותרה רק אחותה הצעירה, עדיין רווקה
בכל שנה היא מגיעה עם בחור אחר, מקווה שהפעם זה הדבר האמיתי
ובפעם הבאה היא תארח את כולם אצלה.
אחר כך יגיע חייל בודד, לפעמים מגיעים שניים
מסורת שאימא ז"ל החלה והוא ממשיך, לפעמים הוא תוהה
למה הוא עושה את זה, במהלך הערב הוא רואה את השמחה
שלהם והוא מבין.
השולחן ערוך, האורחים כבר כאן ומסובים לשולחן.
קוראים מההגדה, שותים יין, שואלים קושיות, שרים ושמחים
האוכל מצוין, כמו כל שנה, קינוח וקפה עוד קצת שיחות חולין
ונפרדים מכולם, עוד ערב חג מוצלח.
היו זמנים, דמעות זלגו מעיניו, הוא ניסה להשתלט עליהם, שאיפה ארוכה
ונשיפה קצרה
הוא הרים את הצלחת שלו, נשאר עוד קצת מארוחת ה"חמם הגש"
שקנה בסופר, אבל הוא כבר איבד את התאבון, כל מה שנותר לו זה הזיכרונות
מי חשב שכך תראה זקנתו, לבד, סופר את הימים לסוף, עם תקווה נסתרת ששם
יתאחד שוב עם משפחתו.
תגובות