אני עומדת פה,
      בחלון.
זאת לא הפעם הראשונה
  שאני נשקפת על
               אהובי.
זאת גם לא הפעם הראשונה
     שאני מתפללת
       ומקווה
         להיות שם איתו.
אך הפעם, אני יודעת
         שהוא תכף יבוא.
שעוד רגע הוא יהיה
                   כאן
                    בחדרי.
ואיכשהו, הפעם,
     אני כועסת עוד יותר.
   ופתאום,
 תחושה של בוז
מרעידה את כל גופי.
      ולא יהיה לי ילד עד יום מותי?