בין ענפי אורנים מפלסות דרכן קרניים החודרות את החורף מלטפות התמכרות לרגעי חמימות עיתון נשמט מידיי מילים שלא אומרות מהפנטות אל נים לא נים. עונג מציף נימים דקים, לא מזוהים משייט על גלי מחשבות ששכחו את הרגשתן, זכרונות מאבדים צורה וצבע, נוכחים מולי ואני לא שם, לתת דעתי שטבעה בציפיות- איבדו כוחן לכוח הכובד. חיה בתנומתי התרגשות מורכבת לתאוצה, חודרת קירות סודות גלויים ואיני יכולה לדבר בם. |
תגובות