בטהרת הבוקר נטלתי ידיך להובילני בחשכת עומקי הימים כעמוד האש שורף מגבלותיי מאיר עוורוני מתיר נדריי. בשכל ישר מזעזע רגשות למקומם מנפץ עדשות מנופחות לכדורי בדולח מעוותות השתקפויות בשתיקותיך באותות מרחיקני מקרבני אל עצמי ואני נשאבת לפח בהדי דחי יודעת שקרים הזויים. נוטלת ידיי במים צוללים במעיין המזכך. בחירותיי. ואתה הינך אהבה בדעת ליבי. |
תגובות