הם עברו למול עייני,אחד אחד,כל אחד עם יופיו,כל אחד עם תכונותיו.

אחד בלוריתו מתנפנפת חיוכו עצוב.

שקט היה לא דיבר הרבה.

שני מאתיופיה בא,

שבה את ללב כולם.

שלישי שערו שחור ועיניו חודרות,

לכל אחד עזר.

רביעי אהב את כולם,

ואיש לא הניח בצד בשעת עיצבונו.

אילו חברי כל אחד עם יופיו שלו,

כל אחד עם יחודו שלו.

אלו חברי אשר עזבוני,עזבוני ברעם המלחמה עם ענני האבק.

אלו חברי...

 

(סיוון תשס"ד)