אמיר היה ילד ישר ואהוב

כל הבטחה שהבטיח,בוצעה בחיוב.

לא שכח לבוא הביתה אפילו לקצת ,

ולאכול איתנו לפחות פעם אחת.

לא שכחת אותנו במכתביך,

שספרת לנו את קורותיך,ומעלליך בצבא,

תמיד שאלת מה שלומי ושלום אבא.

 

זה היה בשבוע שעבר באחד מימי הסתיו האחרונים

הם באו ולא הייתי מוכנה

לא הייתי מוכנה לזה

דווקא חיכיתי לך

חיכיתי שתבוא,אתה אמיר שלי

בני המקסים והיקר

בני שלי אבד לעד.