גילופים וכיתובים

נעוצים במוחי

בצבע וצל,

מטשטשים,

נעמדים,

מתערבלים בערפל.

ומילים הזורמות

במסילה ישרה,

ושירים של אור

במנגינת נשמה.

והכל כל יפה,

וכל זה מה טוב,

דברי מתיקה

וקשת מעץ ברוש –

לחבק,

לאהוב.

ופתאום כבה האור

ונגינת הכינור

פסקה,

הקשת איבדה צבעיה

ומיתרים נמתחו

לכלי מלחמה.

גילופים וכיתובים

נעוצים במוחי

בצבע וצל,

מטשטשים,

נעמדים,

מתערבלים,

ונעמדים לצד

פסל אל

מזויף

בשברי הדממה:

אשליה.

----------------------------------------------------------------------------

נכתב במפגש צורה, חנוכה התשס"ו, בהנחיית אסף ארצי.