בקומי השכם עם זריחת החמה,

קיבלוני קרני אורה.

בלטפם את פני ברכות:

ובמגעו של תינוק אשר עתה נולד.

וידעתי: נולד יום, ואת ששכחתי לרגע

והוא: עבורי מת יום האתמול.

למחרת קמתי לפני זריחת החמה,

ופלא:

אני חי אותו מחדש עם בואה

של הזריחה ביחד, בתחושת נצח

המפעמת בלבי...

כי היום הוא כיום האתמול!

אך כל רגע ממנו

צופן בחובו סוד חדש:

סוד הבריאה,

סוד החיים...


19.8.98