אני עומד משותק מול אימת אותן פנים מכוערות קורעות אותי טופחות בחיבה על פני שלי ואני עומד משותק ומקיא מיצי צרה על שטיח פרסי עתיק אולי שטיח אחר לאלוהים הפתרונים ומה הוא עושה איתם מה אני יושב על עץ גבוה בגן ירק קטן משקיף על אנשים שנראים כל כך ממהרים כולם בעלי מטרה והפנים עולות הפנים עולות לי שוב הוא שאל ובכלל לא חיכה לתשובה אני מבין באיחור שאין לי ברירה אולי מישו יוריד אותי מהעץ אני מבין שאין לי ברירה וקופץ