אני בטוח שידעתי את שמה, ומה היה הכינוי? אולי בעצם לא היה... כן, היו לה תלתלים של זהב, אהבתי לבהות איך השמש משחקת בהם. אני חושב שהיתה יפה, אבל אף אחד מבני הכיתה לא חיזר אחריה. כאילו לא היתה שייכת לנו, אולי היתה כמו תיירת, לא. לא תיירת, אולי יותר כמו כוכב, כן! כוכב - כשהוא מת אתה מביע משאלה. לעולם לא תתגעגע לכוכב, רק תמשיך לקוות לאותה משאלה. - אבל כוכבים לא מתים- היו לה עיניים גדולות פתוחות לרווחה, בגוון תכלת חלש נוטה לאפור- כזה של מוות, חסר משמעות. במבטה הנוקב הזכירה לי ילדה קטנה בחנות, סוקרת את המדפים, מחכה שמישהו יבין מעצמו ויתן לה סוכריה. גם בקולה אני לא יכול להזכר, לא מצליח להשמיע לעצמי דברים שאמרה (אני חושב שהיתה חכמה...), רק צחוק מהדהד מאחור, כביכול לא שייך לה, רק נחשף מאחורי הקלעים. היתה לה צלקת בקצה השפתיים, כמו לחיה פגועה, מעולם לא סיפרה איך ולמה. אני גם לא בטוח ששאלנו. - ילדים יכולים להיות מאוד אכזרים- כולנו גדלנו ביחד. היא לא. תמיד היתה מרוחקת. היא היתה מצטרפת אלינו לכל הטיולים, נעמדת על הצוק הכי גבוה, קופצת ונעלמת מתחת למים, ורק התלתלים שלה היו צפים מעל, כאילו מסרבים לטבוע יחד איתה. בימי הנעורים הצטרפה מעט פעמים אל הריקודים. רק לשמש היא נתנה לגעת וללטף את התלתלים, הם היו נעים לפי מקצב המנגינה. פעם הבטתי בה בחוץ בלילה, גם הירח ניסה, היא לא הרשתה- אולי כעסה. - ירח זה כדור אור שמביט בלי להבין- פעם ראיתי אותה מאושרת, דווקא בצבא, עם מדים, שכולם מסביב מתים. הסנדלים, וכפות רגליה תופפו באספלט. לראשונה ראיתי את פניה, המדים החמיאו לה. היא העיזה להישיר מבט. הכריחו אותה לאסוף את התלתלים מאחור. הם היו כלואים בקבוצה מאחור, חסרי חשיבות, חסרי צבע, כאילו השמש כועסת ולא מעניקה להם אור. היא חייכה, ואני המשכתי לחפש את התלתלים. הצחוק שלה ניסה לשכנע אותי שהיא בלי תלתלים, שיש לה עצמאות בלעדיהם. הם היו רק חסומים מאחור. - זה נורא כך לכלוא תלתלים- אולי לא, אולי זה הם שלקחו לה את החיים. פעם היא בכתה, תלתל אחד נפל לרצפה, אספתי אותו. היא רק זרקה מבט, כאילו לא היה לה אכפת שהיא מפקירה כך סתם תלתלים. היא חזרה להלך בינינו, גם התלתלים. והשמש שוב שיחקה בהם. מעולם לא הסכימה לחשוף גופה לשמש, שנאה משחקים של אור וצל. - קו דק מפריד בין האור לצל – ואז פרצנו פנימה... מצאנו רק את משקפי השמש. חדר ריק עם משקפי שמש. חדר עם חלונות, תריסים מוגפים, וילונות ומשקפי שמש. לא היו שם תלתלים. מישהו הזכיר את הצחוק המהדהד שלה, ואני חשבתי שלפחות שמרתי לי תלתל.