אדם מכלה יומו,
כמו שהעולם מכלה עצמו-
שעון חול:
גרגיר אחר גרגיר
יורדים במערבולת
במן סתמיות כזו
הופכים
אפילו הים כבר לא נשאר.
סגרו ת'ים-
הלכו לבית.
רק חול, חול חם
צורב, יבש
בחולות מתייבש
דגדוג של יובש בלשון
צמא למים.
אולי לא
-
אני כותבת הרבה, אבל אין לי אומץ לפרסם,זה בערך הפעם הראשונה שאני מראה לאחרים שירים שלי, אני אשמח מאוד לשמוע תגובות...
תגובות