אזלו מילותיי
מתיאורי אותו הרגש
המשתלט עלי רוחי
כצר
שבמגפיו רומס
אויב
ואוהב
וגורר אותי אל פי התהום
רגש עתיק יומין
שעדיין לא נס ליחו
רגש הנובע
מחוויות קשות מנשוא
בתוך תוכי
גובר הוא
על עמיתיו
החיוביים
ומותיר בנשמתי
אך ורק
אותו
לבדו
אדון
אבסולוטי
לליבי
השותת דם.
תודה רבה ליורם תומר שעיצותיו הנבונות שיפרו את יצירתי...
תגובות