עם כוסית ויסקי נשב
את תספרי לי על הימים שלך
אני על הלילות
אלפים כמונו
מחכים שמשהו יקרה, יתחיל לזוז
את יפה באור הזה
אני לא מצליח לומר שום דבר
שיגרום לך לצחוק
פעם שהיינו ילדים, ידענו את כל התשובות
הן היו ברורות מאליו
עכשיו הילדות שלנו נעלמה
נשארנו מחוברים לדברים
שייעלמו יום אחד
אולי נראה סרט כחול
אולי נתאהב
את מחייכת ואומרת
יכול היה להיות פחות פשוט
ואני צוחק
עכשיו זה תורי להרגיש
את הרחמים
מתמוטטים לאט לאט
בחוץ ירד גשם
כאילו סוף העולם הגיע
אם היינו אמיצים
היינו יורדים לרחוב, לחפש עוד אנשים כמונו
ולהביט על העיר
אחר כך היינו יורדים ברחוב הראשי
מחפשים קיוסק פתוח
לקנות סיגריות, וממתקים
אני לא מצליח להיכנע לפחדים
הם באים בשרשרת
פעם אמרת לי, שאנחנו יוצרים אותם
ואחר כך כועסים
אני מביט בך
שום דבר לא נראה הגיוני
עברנו את כל הכבישים
והגענו אל אותו שביל שממנו אין יציאה
אני לוגם מהכוסית
ואת מניחה את היד על שלי
כאילו מחפשת נחמה
ואולי זה אני
שלא מבין איפה זה נגמר
אולי נתאהב
אולי נלך לישון
אולי ברגע אחד העולם יהפוך למקום טוב לחיות
אני הייתי רוצה להבטיח
אבל זה כמו קלישאה
אז אני שותק
ובחוץ יורד גשם
זה כל מה שנשאר
