הייתי רוצה לדעת

לחייך חיוך אמיתי

לא חיוך של פוסטר

לא חיוך של פחד

לדעת

לפשוט את הבגדים

לנקות מתוכי

כל זכר לצלקות

המרות

היא תמיד משאירה מתבוססת בתוכי

הייתי רוצה לדעת

איך מחייכם

בלי שזה יראה מצחיק

חסר קישור לאלף חוויות אחרות

שומע בראשי יריות

לא זוכר

אם זה אני שיורה

איפה הכדורים?

הייתי רוצה ללמוד לחייך

מפנים פצועות, אל משהו בבטן

שחסר

יש חוטים

שאפשר לחתוך בלי מגע

יש פצעים

שאי אפשר לנקות מתוכי

הייתי רוצה ללמוד

את החיוך האחרון

להשאיר אותו בפנים

לרגעים, שלא אצטרך סיבה

יום אחד גם אני אדע

לחייך

בלי שאצטרך להסתיר את פניי

לעוות את פי

כאילו הוא אמיתי

מה שבתוכי

לא מתחולל

רק מתכונן

ברגע אחד

הכל נגמר

משאיר סימן

חותם אותי בתוכו

לאן אברח, מהרצון להיות שמח בחלקי

יריות בגב, פצעים בפנים

עיניים קשורות

הכל אמיתי

מביט במראה

לא זוכר אם זה נכון

לאהוב בלי הכרה

בלי לדעת את מי, בלי לדעת לאן

יש סודות שאני מסתיר

אין שום סיבה

הטעיות

ופנים רטובות

יש פקקים ביציאה

אני מביט מרחוק

רוצה ללמוד לחייך

בלי אגו, בלי סיבות לטעות

עם חלונות לרחוב

מבקש לירות או להיפגע

בסוף

מישהו מתוכי יצא

ילמד לחייך, ויצחק