ישנן שתי סוגי חשיבה : חשיבה תוצאתית וחשיבה ערכית. 

 חשיבה תוצאתית  :

החשיבה התוצאתית הינה חשיבה ממוקדת מטרה  . חשיבה זו מנחה את הפעולה של האדם כך בסופו של דבר היא תשיג את המטרה שנקבעה מראש. חשיבה זו קובעת לעצמה יעדים ברורים ומוגדרים על מנת למדוד את מידת השגה של אותה מטרה. חשיבה תוצאתית מצריכה יכולות מסוימות כדי להפוך לאפקטיבית . ככל שהיכולות גבוהות יותר כך האפקטיביות גדולה יותר והתוצאות בפועל קרובות יותר ליעדים שנקבעו. בעל חשיבה תוצאתית חושב באופן רציונלי בכל צעד וצעד כדי להגשים את המטרות שהוא קבע . אין מקום ,מבחינתו, להתעכב בנושאים אשר אינם נמצאים על המסלול הקריטי של התוצאה הנכספת.  ככה הוא מממש את עצמו.  בעולם המערבי-קפיטליסטי בו אנחנו חיים ,אין ספק שהחשיבה התוצאתית שולטת בכיפה. היא מתאימה להישגיות ולתחרותיות הסובבת אותנו מתקופת הילדות (ציונים בבית ספר) ועד תום הקריירה שלנו (אשר הצלחתה נמדדת על פי קריטריונים תחרותיים) . התרבות הקפיטליסטית-מערבית כופה על בעלי חשיבה תוצאתית זרימה בלתי פוסקת  באפיק הנהר המוביל אל היכל התהילה וההצלחה. כל עכבה הינה למעשה כישלון ומהווה גורם מלחיץ. לצערינו , בשדה הקרב של המערכה להישגיות –פרי החשיבה התוצאתית כדרך למימוש עצמי- מוטלות הרבה גביות(התאבדויות) כתוצאה ממלחמה זו ועוד יותר פצועים (בנפש) אשר יצאו מכלל פעולה ופרשו מהמירוץ . 

   חשיבה ערכית :

 החשיבה הערכית  כשמה כן היא : ממוקדת ערכים . היא שמה את הדגש על אופן בו האדם פועל ונותנת משמעות ערכית לפעולות האדם. הערכים הוא מושג המתאר את האופן בו האדם יוצר אינטראקציה ורוקם יחסים עם הסביבה . דהיינו הוא מממש את עצמו על בסיס התשתית הערכית שמנחה את פעולותיו ולא בדרך השגת מטרה מסוימת. הערכים הנכונים הם כבוד הזולת וחסד. כבוד הזולת זה לכבד ולאהוב כל אדם בהתאם למשפט התורני : "ואהבת לרעך כמוך" . חסד הוא לתרום ולעזור לחברה בה האדם  חי . החשיבה הערכית איננה קובעת יעדים להשגה ואיננה רואה באפקטיביות ,במימוש פוטנציאל היכולות או בהשגת מטרה מסוימת את פיסגת השאיפה האנושית . היא כופה על האדם עצירה במרוץ להישגים כדי להדגיש את המימד הערכי של הדרך בה בוחר האדם. חשיבה ערכית איננה מלחיצה את האדם כמו החשיבה התוצאתית באשר היא אינה נדרשת למימוש יכולות וכשרונות מעבר לממוצע ולעמידה בסטנדרטים של מצוינות  ותחרות. החשיבה הערכית דוגלת במימוש הערכים ביחסים עם הזולת : כבוד לזולת וחסד כדרך למימוש העצמי . היא מתנתקת מכל שאיפה ליעד מסוים , מקבלת ומשלימה עם חסרונות חולשות או פגמים אישיותיים ומאפשרת לאדם לשקוע במימוש ערכים, לחיות על פיהם ולהזדהות אתם. הערכים מנחים את דרכינו דקה אחר דקה ,צעד אחר צעד,חוסכים מאיתנו הרגלים מגונים ,מונעים השתלטות דחפים שליליים כמו כעס,קנאה ותאבות למינהן  , ובמילים אחרות מפרידים בין רגשות למעשים.

  חשיבה ערכית מול חשיבה תוצאתית:

שני סוגי החשיבה שואפים להגיע לאותה מטרה : מימוש עצמי. החשיבה התוצאתית אומנם מאפשרת לבנות עולם משוכלל יותר , מודרני יותר ומתקדם יותר מהבחינה הטכנולוגית.אבל המחיר משולם בפערים חברתיים הולכים וגדלים עם כל האלימות הנגרמת מזה, בפגיעה באיכות הסביבה ,בהתגברות המתח (stress) ומחלות הנפש כמו חרדה ודיכאון ובקיצור באובדן הנשמה. החשיבה הערכית מביאה לרוגע ומסירה עכבות .היא מאפשרת הסתכלות פנימה - בתוך הנשמה -ומחזקת את הביטחון העצמי והשקט הנפשי. היא גם מחזקת את הריקמה האנושית על ידי הזרמת אנרגיות חיוביות הן בנפש האדם והן בין האדם לזולתו. החשיבה הערכית מהווה מרכיב חשוב בדרך לטרפיה נפשית.