לרוץ, לאחוז ידיים
ולא להתבגר עדיין
להתפלא מכל דקה
לדעת ליהנות מנשיקה
לבכות, משום שהדמעות הפתיעו
ובל נאמר "החיים הכריעו"
לקוות תמיד לטוב
ולא ללכת עם הרוב.
לעיתים קרובות להביט בשקיעה
ומדי פעם לחוש דחיה
לא להאמין שיום חלף
רק לחיות, למרות ואף.
XX
זה פשוט התחיל
שעמום חגג
צחק לו הדחליל
בכה הערפד
היא חפשה מילוט
מצמתי דרכה
היא מחקה כל שילוט.
הוא היה גיבור
בעיני עצמו
הוא חיפש מאור
ופחד למצוא.
היא חלמה מוזר
היא חשבה מפחיד
היא בנתה עבר
על חורבות עתיד.
הוא היה נחמד
היה לו חלום
הוא תמיד מרד
נגד היגיון.
היא ידעה לעוף
היא בנתה חומה
היה לה עצוב
היא חשקה בדממה.
הוא רקם שקיעה
מחוטי מילים
הוא מצא תחיה
בעולם מתים
זה היה סתמי
זה נגמר מהר
כל אחד צעד לכיוון אחר.
XX
חרדה לסובב את ראשי
וכך לראות את עצמי
כשעיני היישר
ושפתי לוחשות איסורי
במלכודת
ככלב רוקד סביב רגלי
צלי.
ונדרתי את נדרי
בשביל לשים את אבני
רק חצי מהמצעד המריר
אשאר לבדי
ואשאיר את עצמי מאחור.
בשמיים
בלהב כוכב
התקצר לו הליל?
מצליפה בעצמי
שעזאזל יקח כבר אותי
אבל לחצי המצעד אין סוף
עקבותי בעקבי
בדמעות ובזיעה
זורעת בי עצב, אויבי.
חרדה לסובב את ראשי
וכך לראות את עצמי
כשעיני היישר
ושפתי לוחשות איסורי.
מילים: יולי נחמנסון.
ליטוש: מאיר.
כשאני כותב ליטוש הכוונה היא שסך הכול הסברתי לה את הפירוש בעברית, המילים הינם שלה בלבד.
כמו כן היא לא נתנה כותרות לשיריה, אולם בוודאי תנחשו למי היא התכוונה בשורות הבאות
"הוא רקם שקיעה
מחוטי מילים
הוא מצא תחיה
בעולם מתים.."
תגובות