בס"ד


לבשתי כולי לבן, זר פרחים על ראשי

התחלתי לקפץ במעבה היער

רוקדת בסחרור ובמחול מטורף

נעה עם רוח הטבע, עם שריקות הציפורים

נערה בודדה, שערה הפזור ניתך בפרצופה

ומסתיר את המציאות המרה

וכך בקצב סוחף היא זורמת ונכנסת

אל תוך היער עמוק עמוק

קורנת מאושר ומחויכת כולה

וכך תוך כדי צעדים היא מנסה להפסיק

לעצור את המחול המטורף

אך הוא ממשיך וזורם בקצב משלו

ממאן להקשיב, ממאן להתרצות

עייפות כבדה כובשת את גופה

ורגלייה מתמוטטות בחיל וברעדה

שמלתה הלבנה מתלכלכת בבוץ

ומסתבכת בסבץ קוצים

היא נשרטת, היא צועקת

די, אני רוצה להפסיק

אני רוצה לעצור

אך הרגליים ממשיכות

ממשיכות

ממשיכות

עוד, עוד ועוד

וכך ראשה מסתחרר

והשמיים מתקדרים והעולם מתהפך

ומסתובב כמה פעמים

וכך בחיתוך של שנייה

היא נופלת ארצה

על האדמה

מתנשפת בכבדות

שורקת, מצפצפת,

עם שמלה קרועה, מלוכלכת

מתבוססת בדמה

מסתכלת אל השמיים

מנסה לגעת

מנסה להתקרב

להתמלא בעוצמה ובאין סוף המתגלה

לתפוש איזה כוכב מנצנץ

להאחז במשהו

אמיתי, חזק

שיסחוף אותה

 שוב

אבל

בקלילות

ברכות

באהבה ובאמונה

שישא אותה אל מקור בטוח

אל השלווה

וכך בחיוך עדין וקט

עינייה נעצמות

וחושך יורד

על העולם!