ישבתי על ספסל בעיר העתיקה
חבורת קבצנים מסביבי נקהלה
הם ביקשו סיפור טוב של לילה סגריר
ועם בירה ויין התחלתי לשיר
סיפרתי על עלמה שפגשתי לא מזמן
שהיתה לבושה במשי וארגמן
איך בה התאהבתי עד שלא יכולתי לזכור
ואז היא ברחה כשהייתי שיכור.
פזמון:
הם שרו איתי והזילו דמעה
הם הבינו הכל כמו שעושים אהבה
תמשיך עוד צעקו שאשמע
וליבי בכה ואין לו סיבה..
נזכרתי בפאב שישבתי לפני קצת יותר מעשרים שנה
איך שם ראיתי איש זקן וחולה שעל עינו רטיה
הוא נתן לי מפה ישנה וחומה עם צלב אדום במרכז
ואמר לי בלחש אני כבר אמות..ואצלי היא עדיין מאז..
הרבה פעמים התחלתי לחפש ודמינתי אוצר
אך מעולם לא הצלחתי להמשיך גם ביום של מחר
ומאז אצלי בבית על הקיר היא תלויה
ואני אומר לעצמי יום יבוא ואת הכסף אמצא
פזמון|
הם שרו איתי והזילו דמעה
הם הבינו הכל כמו שעושים אהבה
תמשיך עוד צעקו שאשמע
וליבי בכה ואין לו סיבה
ואז פתח אחד הקבצנים ששיניו קצת שבורות עם צלקת בפנים
הוא אמר שזכרון אחד הוא ינצור לעולמים גם אחרי עשרות בקבוקים
וסיפר על בן שאותו הוא אהב
איך הוא מת במדבר מעקיצת עקרב..
הוא את השמש יותר לא סבל
והתחיל לשתות יותר ממה שסוס מסוגל
ועכשיו הוא מסתובב כך בין כל ההריסות
מחכה לראות את יוני עם כנפיים מלאכיות
פזמון
הם שרו איתי והזילו דמעה
הם הבינו הכל כמו שעושים אהבה
תמשיך עוד צעקו שאשמע
וליבי בכה ואין לו סיבה
ידעתי שפה זה אינו מקומי אבל הרגשתי נפלא
גן עדן גיהנום כבר לא אכפת לי מה
כשאמות לא אמות לבדי זה בטוח
כולם פה כבר מתים -נשארה רק הרוח
הזכרונות בראשי רק אלו חיי
כל השאר הוא כלום-כצל ימי..
אז בדיתי לי כמה מהם שיהיו לזמנים קשים
כי יין וויסקי טובים- כבר מזמן מזמן פה לא עושים...
פזמון...
תגובות