והנה את מולי ברגליים שלובות
את פנייך אראה ושפתייך מחייכות
מהנהנת בראשך ומחככת ידייך
מלהגת מאנפפת ומרטיטה קול מיתרייך.
ואני ממולה ממש לידה
מאזין מקשיב מביט ומבין
מחכך שערותיי ומטכס עצה
ושוקע בתוך עינה הכחולה.
והנה היא מולי כה קרובה
ואני אותה לעולם לא אדע
אביט בגופך ואשמע קולך
אך זרה את לי בעמקי נשמתך.
תגובות