הם עומדים דוממים
בטור עורפי מחכים לסופם.
המביט לתוך עיניהם
יראה את הכאב החבוי עמוק
המראה שגם הם בעצם -
בני אדם.
סוסת אור
-
"הנני צריך רק לעמוד על ההקשבה העצמית, להאזין את סוד השיח של היצירה בחדרי חדריה. אשמע ותחי נפשי" (הראי"ה קוק זצ"ל)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מהממם!!! ממש ממש מעולה! אהבתי לחלוטין!! [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם ערוגה שההתחלה טובה. אהבתי מאוד עד הקטע של: "בעדינות, שלא יכאב". השאר כאילו קצת הרס כזה. אבל לא משמעותי מאוד.. בכולופן- זה יפה. בהצלחה במשך. [ליצירה]
- [ליצירה] וואהה. זה ממש ממש טוב!! [ליצירה]
- [ליצירה] לפי דעתי זה היה נשמע יותר טוב בלי השורה הראשונה. בכולופן, זה מעולה! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי ממש! איזה יופי. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, איזה שיר פסימי.... מאחלת לך כל טוב ושתמצאי את הדרך אל האור. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי אוי אוי.. לא נעים. מעניין מה יקרה בהמשך. [ליצירה]
- [ליצירה] ואני דווקא חשבתי שאולי זה אדם זאב. כשהשמש עולה הם חוזרים להיות אדם, רק שעכשיו עדיין נשארו לה השיניים... [ליצירה]
- [ליצירה] כרגיל - מדהים בטירוף! [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני כל פעם נזכרת בזה כשאני הולכת לבקר את סבא שלי. [ליצירה]
תגובות