שנת אור חלפה מאז ניצבת למולי

ורגעים של הווה לימיני, רגעים של עבר לשמאלי.

ומבט ערירי נורה מעינייך וכבה

 "פת חרבה אך שלווה בה"

 

שנת אור חלפה מאז נגענו

וחלפו רגעים של ביחד ורגעים של אנחנו.

וכעת, חש נשימתך על פניי ולא אגע

"הבל פיה כמרווה במדבר", זאת אדע.

 

שנת אור תחלוף ואז אדע אהבת אישה

שפתיה אינן שפתייך ורוחה חדשה.

ותשכב היא לצדי ואומר כי אין אחרת

בכל אשר אפנה, דמותך לנגדי נותרת...