בעלילות גבורתם - זכורים לנצח!
בתעוזת נפשם - השמש שבה להאיר.
בשדות תופת, רוויי דם -
פסעו רגל,
בגברם על השְחור המשחיר.

אלפי קילומטרים פילסו,
בין קווי האוייב המזוויע;
מול עיני המוות -
מגוֹר לא אֳחָזָם.
לעבר ברלין הכנועה,
הלכו לכת.
לעולם, לא יפוג נצחונם!