וְהַיָּמִים חָלְפוּ
כְּטִפּוֹת הַשֶּׁמֶן
שְׁקוּפִים וְעָמוּסִים
חֲלָקִים
זוֹלְגִים מִלֹּעַ הַבַּקְבּוּק
כְּבֹשֶׂם חֲלוֹם וְנִיחוֹחַ הַזַּיִת. 

אֵין בְּלִבִּי עָלֶיהַ
שֶׁהִנִּיחָה לָהֶם לְטַפְטֵף
מִמֵּילָא הָיוּ נִגָּרִים,
כְּבָר צָנַח הַפֶּלֶס
מִתַּחַת לְטַבּוּרוֹ
וְהִיא עֲדַיִן כָּאן, מִתְבּוֹנֶנֶת,
מַחֲצִיתָהּ בַּיָּם הַגָּדוֹל
שְׁאֵרִיתָהּ בַּכְּלִי. 

אֲנִי מִתְבּוֹנֶנֶת ;
בְּעֵינֵי הַבּוֹרֵא הַגָּדוֹל
שֶׁהִתְקִין עַל פָנָי.
דּוֹלֶקֶת בִּשְׁבִיב יֵשׁוּתִי

כָּל יוֹם שֶׁעוֹלֶה
כָּל סִיבוּב שֶׁל חַמָּה
וּמוֹלָד לְבָנָה
מִשְׁתַּנֶּה טַעֲמָם
בְּתִמָּהוֹן הַמִּסְתּוֹרִין. 

עוֹד תָּשׁוּבִי לְכָאן
רוֹחֲשִׁים הַהֵדִים
עוֹד תָּשׁוּבִי לְכָאן 

בִּצְלִילִים אַחֵרִים
וְלֹא בְּאֵלֶּה הָעֵיְנָיִם. 

מִי הִתְבּוֹנֵן דַּרְכָּן לְפָנָי ?
לְמִי יַעֲנִיק אוֹתָן אַחֲרֵי ?
עֵינֵי הַבּוֹרֵא 
שֶׁהִתְקִין עַל פָּנַי ?