בתוכי כמעין צעקה

בתוכי

בשקט בשקט

צועקת.

בתוכי אני מתוקה

בתוכי

בשקט בשקט

בודקת.

אין עוד על מה לפול, ממקום כה נמוך יש רק עליה,  לא?

הפסימי טוען שלא יכול להיות גרוע יותר. האופטימי מסכים עימו לחלוטין.

מי אני מביניהם?

אולי אם תבוא

אולי תכיר אותי

אולי תגלה לי אתה?