בחוף הבונים

 

צדפות געגוע אילמות עוד אוצרות בקירבן

רגעי אימה דמומים

עת פניני זפת בורקות  מצוות על אצות החלום

לברכני

וליבי, סחרר מדהרת חופים שלוקי שמש

משיב רכות לברכתן הפעורה

החול, אדיש למצהלות זבובי השכחה הירקרקים

יטה אוזן להצהלות הסרטנים אשר

כזאטוטים זנוחים עוד מצפים לשוב הביתה

אל החוף.