הכל התחיל בערב אחד אי שם במרכז הארץ, בין ת"א לים. השמיים באותו הערב היו מעוננים חלקית והשמש בדיוק החלה לנשוק לים כשאודי נכנס עם מאיה למסעדה. מלצר עם מבטא צרפתי, גבוה ורזה עם שפמפם דקיק, קידם את פניהם והושיבם בפינת המסעדה, ליד השירותים. אודי היה מתוח באותו היום, הוא החליט שהיום הוא יציע למאיה נישואים. הרי כבר הגיע הזמן, הם יוצאים ביחד קרוב לחמש שנים, הם גרים ביחד כבר כמעט שנתיים. חוץ מזה אמא שלו אמרה, ויש משהו בדבריה, מאיה לא נעשית צעירה, היא כבר בת 28 ואם הוא רוצה ילדים, כדאי שיתחיל לעבוד על זה. מאיה הרימה את התפריט, הסתכלה על כל המנות הצרפתיות המיוחדות שאמורות להשתעשע לה בחך ולעשוק לה את הכיס. "מה תרצי לאכול" שאל אותה אודי, מאיה הודיעה לו שהיא מתלבטת בין הטלה שמפיניון לאילתית סוביניון. שניות ספורות לאחר מכן הגיח המלצר משומקום והחל לדקלם את כל המנות המיוחדות כשהוא מדגיש שהשף למד בפריס עשה סטאז' בקאן וקצץ סלטים בטולוז. אודי אמר לו מילה בצרפתית בניסיון להרשים מעט את מאיה ובתקווה שמה שהוא הזמין אכן היה סטייק עם צ'יפס. מאיה אכן התפעלה מהצרפתית של אודי והזמינה את הצבי ברוטב רוקפור. אודי כבר החליט מבעוד מועד שאת ההצעה הוא יגיש לה לפני המנה העיקרית. ובזמן שמאיה חייכה אליו והחלה לספר לו על יומה במשרד, הוציא אודי את הקופסה הקטנה, הביט עמוק אל תוך עיניה של מאיה ואמר: "אני רוצה לשאול אותך משהו". מאיה היתה המומה שאודי הפריע לה באמצע הסיפור על הבוס שלה, שנגע בישבנה בזמן שהיא צלמה לו מסמכים. אך מראה הקופסה הקטנה על השולחן החזיר אותה לפוקוס והיא השיבה לאודי מבט מרוכז והנהנה – "כן?" אודי פתח בזהירות את הקופסא וחשף בפני מאיה את הטבעת שקנה בשבוע שעבר ביחד עם אמא שלו בחנות בפינה של אלנבי. "התינשאי לי" זרק אודי לחלל האוויר. מאיה הביטה עמוק לתוך עיניו של אודי, ואח"כ הביטה ביהלום הענקי שבראש הטבעת ואמרה "אחלה" היא הגישה את אצבעה והוא השחיל את הטבעת. היא מייד קמה אל אודי בהתרגשות ונשקה לו ארוכות עד אשר הגיעה המנה הראשונה. בערך כשעה וחצי אחר כך, לאחר שכבר סיים הזוג החביב את הארוחה ומאיה הספיקה לשלוח SMS לכל האנשים שהיא מכירה וגם לכמה כאלה שהיא לא, על החתונה הממשמשת ובאה, שילם אודי את החשבון, כמובן שהשאיר טיפ שמן למלצר, הרי זה יום מאושר בשבילו ומצידו שכולם ישמחו, לא מפריע לו. מאיה אמרה לאודי שהיא הולכת לשירותים והוא מצידו הלך להביא את האוטו מהחניה. עברו בערך שתי דקות מהרגע שיצא אודי מהמסעדה כשהוא שמע את הפיצוץ. למחרת בעיתונים יהיה כתוב שטעות אנוש של המלצר הראשי שזרק סיגריה ליד בלון הגז מאחורי המסעדה היא הגורם לאסון. תמונות האנשים יופיעו בעיתון בעמוד הראשי ובתוך העיתון ירשמו את סיפורו של כל אחד מההרוגים. בעמוד החמישי תהיה תמונתה של מאיה מחובקת עם אודי והכותרת תזדעק באותיות קטנות בפינת העמוד, רק אתמול ביקשתי ממנה נישואין. "התינשאי לי?" זרק אודי לחלל האוויר. מאיה הביטה עמוק לתוך עיניו של אודי, ואח"כ הביטה ביהלום הענקי שבראש הטבעת "אני לא יכולה" אמרה וקמה מהשולחן. היא הביטה באודי פעם נוספת, "סליחה, אני מצטערת" אמרה ורצה בוכה אל מחוץ למסעדה. אודי היה בהלם, הפה שלו נפער בתדהמה ונשאר פתוח עד אשר הגיע המלצר עם המנות הראשונות. אודי היה חייב להתעשת, הרי הוא לא יכול לתת לאישה להשפיל אותו כך, אפילו אם היא יפה כמו מאיה. הוא מיד הוציא את הטלפון הסלולרי והתקשר לאימו לספר לה על המקרה. האם החלה נוזפת בו על כך שאם לא היה קמצן כל כך והיה קונה את הטבעת הגדולה יותר זה לא היה קורה, אבל מגיע לו בגלל שהוא לא הקשיב לאמא. שעה וחצי לאחר מכן, סיים אודי לאכול את המנות, הסטייק היה מעט צמיגי אבל הצבי היה בהחלט משובח ועם כל הכבוד לסירוב של מאיה לקח לו חודשיים וחצי עד שהצליח להזמין שולחן במסעדה הזאת. אודי שילם את החשבון והחל יוצא מהמסעדה. הוא חיטט בכיסו להוציא את המפתחות של הרכב כשלפתע נגעה יד בכתפו. אחד המלצרים ביקש ממנו לחזור עימו למסעדה, הטיפ שהשאיר היה מתחת לממוצע וזאת הרי מסעדה יוקרתית. הוא היה מדוכא ולא ראה שום סיבה לשמח מישהו אחר, אבל לאודי לא היה כוח או חשק להתחיל להתווכח עם המלצר, הם נכנסו יחדיו למסעדה ובעוד המלצר מבקש ממנו תוספת של חמישים שקלים נשמע פיצוץ מחריד מכיוון המטבח שהביא עימו נחשול אש ששרף את המסעדה עד אפר. למחרת בעיתון היתה כתבה ענקית במוסף הפנימי על האסון הכבד שאירע במסעדה. שמות האנשים היו כתובים על פי סדר ה א-ב, בכותרת המשנית הסבירה הכתבת שהמלצר הראשי שזרק סיגריה ליד בלון הגז מאחורי המסעדה היא הגורם למחדל. על כל אחד מהנספים עשו כתבה קטנה בריבוע בתחתית העמוד. אימו של אודי סיפרה לכתבת שהוא היה ילד טוב, שתמיד הכין שיעורי בית בזמן ושהיא לא מבינה איך אלוהים יכול היה לעשות לה את זה. השמיים באותו הערב היו מעוננים חלקית והשמש בדיוק החלה לנשוק לים כשאודי נכנס עם מאיה למסעדה. מלצר עם מבטא צרפתי, גבוה ורזה עם שפמפם דקיק, קידם את פניהם והושיב אותם בפינת המסעדה, ליד השירותים. מאיה, הרימה את התפריט, הסתכלה על כל המנות הצרפתיות המיוחדות שאמורות להשתעשע לה בחך ולעשוק לה את הכיס. "מה תרצי לאכול" שאל אותה אודי, מאיה נתנה בתפריט מבט נוסף ואח"כ פנתה שוב אל אודי. אתה יודע מה? דווקא בא לי היום סינית ...