ראיתי אותך בכול המקומות היית כרזה מתנפנפת ברוח היית פוסטר בלוח לא יכלתי להפסיק להביט בך גם שהגשם לא חדל ללכלכך את פנייך רציתי להיות השביל בו תלכי רציתי להיות השלט שיפנה אותך ראיתי אותך בכול המקומות עמדת שם בפאב ליד הבאר שתית וחייכת את היית בתחנת האוטובוס נשענת מחכה שמשהו יבוא ויקח אותך מפה לא יכלתי להפסיק להביט בך גם שהרוח הסיטה שערה על פנייך והן נסתרו ממני כול הזמן הזה זרם כאילו אין מלחמה לא, השמיים לא הרגישו כמו עומדים ליפול והלילות שהיו מקושטים לא חשכו ראיתי אותך הולכת בשדרה ומתיישבת על הספסל וראיתי אותך נוסעת בנתיב הימיני, יורדת מן הגשר לא יכלתי לקחת ממך דבר להשאיר לי מקום מפלט רציתי להיות, הרגש שאת משחררת ורציתי להיות הזמן שאת מבקשת לעצמך ראיתי אותך בכול המקומות היית הגיבורה מהסרט והיית המילים של השיר, שנכתבו בספר עכשיו לא יכול לקחת שום דבר חזרה את עדיין שם מחפש רגעים אולי נשאר מהם משהו לא יכלתי לבקש להיות הגיבור של הסיפור שנוסע באמצע הלילה מבקש להחזיר את הפחדים מילים נכתבו והשאירו דם על הנייר וראיתי אותך בכול המקומות בזיכרון שלא מניח גם אחרי שני בקבוקים בכעס, שלא מצליח לאבד אחיזה ראיתי אותך את היית כותרת שמבשרת את בוא האביב והיית הספר שמונח על השידה ומחזיר סקרנות במבט לא יכלתי להיות יותר ואני רציתי להיות הגינה עליה את חולמת המפלט אותו את מבקשת התגובה אליה את כמהה ולא ביקשתי להיות יותר גם הזמן לא השאיר ברירה אחרת להיות לך.