וספרתי ימים

את הלילות

העברתי בשתיקות

כמה אפשר לאהוב אותך

בלי לצאת מהמלכודות

בוחן את המכוניות העוברות

בנסיעות ארוכות

גם אני האמנתי שאפשר לברוח רחוק

כול אחד רוצה פעם בחיים

ואחר כך מעניש את עצמו

את עומדת כמו פסל

אני לא יכול לגעת

במחשבות שלי

אין מקום לזמן שנאבד

סופר ימים

אחר כך את הדקות

איך הן משתנות

כאילו המחר יהיה טוב יותר

אבל בסוף אני חוזר אל הדירה

ומתאהב בך מחדש

זו תמיד מלכודת ישנה

יש בך משהו

אני לא מצליח להסביר

חוזרת אלי בלילות שקטים

כמו קצב שלא יכול להיפרע

אני מפחד מכישלונות

את מביטה אלי מרחוק

אולי את שם, אולי כבר אינך

יש אור בחדר

אנשים עוברים לידי

את מי אזכור

לא יכול לומר דבר

סופר ימים

מחליף לילות

בסוף אגלה אותך

בין התמונות, בין הזיכרונות

מתאהב בך

כמו מלכודת ישנה

אני יודע שזה סוף

אבל חוזר להתחלה

מהחלון, הכול נראה ישן

אני לא מבקש שיר

ולא יודע איך הוא נגמר

את תעמדי מולי

אולי תחייכי, אולי תצאי החוצה

ואני אבקש לאהוב אותך שוב

כאילו שוב מתחיל היום

כמו לא הכרתי

את המלכודות