את לא אומרת, אם את הולכת
את לא אומרת, אם את נשארת
בלילה, במיטה
ציפור מנקרת
מתחת לשמיכה,
את עכשיו מחשבת
כמה זמן יחלוף, עד הצער הראשון
ואני מתעורר לפרקים
כמו מתוך תנועה שמגיעה אל סיומה
עכשיו אני מחכה
את לא אומרת, אם את הולכת
את לא אומרת, אם את נשארת
נוגע בקצה פנייך, טיול ארוך אל עינייך
יש עצב שאי אפשר לממש במבט
ויש הגשמה שלא מומשה
אני בורח כדי לא להיעצר
את כמוני, הולכת על קצוות האצבעות
מפחדת לא ליפול, אל מקומות שלא ידעת
איך חוזרים משם יבשים
את לא אומרת, אם את הולכת
את לא אומרת, אם את נשארת
השיא מאחורינו, אולי העתיד יביא עמו
סימן חדש, אור שיאיר על החושך
אולי תדעי מה עלול עוד לקרות
את לא יודעת, אם כדי להירדם עכשיו
השדים והדרקונים, מחכים בחורים
ואני נרדם לצידך
פוסע ברחובות של עיר אחרת
לא אדע, שהאש אותך כילתה
את לא אומרת, אם את הולכת
את לא אומרת, אם את נשארת
ואני מניח יד כמו מתוך חשש
שהזמן יחלוף, ולא אשים לב
מעלה זיכרונות, פרטים אבודים
ברגע שתתעוררי
תדעי מה מחיר הצער
ואנחנו נחבר את כול הפרטים למשפט אחד
ברגע שאתעורר, שוב אחפש את היד להניח
את לא אומרת, אם את נשארת
