אל תתאהב בי את אמרת
בבית קפה הומה אדם
אחר לא היה יכול לשמוע אותך
אבל אני הרגשתי
איך קולך שויף עד חד
ושרט אותי
לא ידעתי אם לקום או להישאר
להילחם או לסגת
חיילים כבר נטשו עמדות
והמלחמה החלה מסתיימת
אל תתאהב בי
תשאיר את זה מאחוריך
ומה אם אין שם דבר
מה אם כל העמדות עולות באש
ואין לי לאן לחזור
אני לא יכול להאמין לך שוב ושוב
ואז לטעות
הדלקתי סיגריה
והבטתי בעוברים ושבים
אנשים שחוזרים הביתה מהעבודה
אל חדר צר, משפחה קטנה
עם תיק על הכתף ושקית ביד
אין לי לאן לחזור, רציתי לומר לך
הגשרים כבר נשרפו והשערים ננעלו
אבל את היית כבר רחוקה
הבטת בשעון ואני ידעתי
הנה עוד דקה חלפה
שום דבר לא השתנה
רציתי לרוץ משם
רציתי לצעוק חזק
שמעתי אזעקה מייללת
הבטתי בך
לא יכול להאמין לך שוב ושוב
ואז לגלות שהכל היה טעות
אל תתאהב בי את אמרת והלכת
ניסיתי לחשוב, מה אני אמור לעשות עכשיו?
לחזור אל המקום ממנו באתי, ליצור דבר שלא קיים?
גם את יודעת שאין אחר כך דבר
