בְּעִיר עֲטוּיָה חוֹמוֹת שֶׁל אֶבֶן וּשְׂרִידֵי חוֹמוֹת בְּכָּל שָׁעָה, שֶׁאֵינָה מְגָלָּה דָּבָר מִקְדּוּשָׁתָּהּ וְהוֹדָּהּ וְנוֹרְאוֹתֶיהַּ, הִתְהַלֵּךְ לְךָ רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה. שֶׁמָּא לְפֶתַע תִּשְׁמַע אֶת הַקוֹל הַקוֹרֵא אָיֵכָּה? אָיֵכָּה עַמִי? וְלֹא תִּהְיֶה בְּךָ תְּשׁוּבָה. וּתְגּוֹרַש מִגַּן-עֵדֶן שֶׁל מָקוֹם.  יום ירושלים ה' תשס"ד