אי שם בתוכי, בשקט פועמת,
מתפתחת לך שם, בעולם שם דממה.
נעלמה ומוחשית, קיימת - לא - קיימת,
כמו מים שזורמים תחת פני האדמה.
והנה עוד מעט תפרצי לעולם,
כאותו מעיין הפורץ אל האור.
תהיי ליובל הזורם אל אי שם -
זך וצלול.. וטהור.
תהיי ליובל של מים חיים,
מתפתל,מפלס דרכו בעולם,
משחק עם השמש אורות וצללים,
מתעצם, ולנצח שואף אלי ים.
תהיי ליובל הזורם בגאון,
תרווי צמאונם של כל סובבייך.
יזרמו כך חייך, בשגב ואון,
ואנו נלווך - ביובל חייך!
תגובות