אדם - אשר קולו רך הוא ומילותיו כשושנים בשדה קוצים אשר ביום שבו כאב לי, הופיע והקל על מכאובים והוא אינו יודע, ובליבי טרם נגע, אך מגעו היה נפלא והוא ריפא. ריפא פצעים שלא ידי אדם, ולא הזמן ניקה והפיח במקומם חיים חדשים נתן אור ושמחה ואהבה וחום נתן מה שאיש עד כה לא יכול. אך כאשר הופיע בפני הכל נגוז ונעלם הכוכבים בשמים כמו החלו מתרחקים הזקוקין הפכו לנקודות נעלמות במרחבים האש שהוצתה דעכה וליבי - כמעט כבה וחשבנו אולי היא עוד תגדל אולי תתלבה עם הזמן הזקוקין יחזרו, יחזרו הכוכבים אך ליבי אמר שהלכו לעולמים וכך בתום פגישה אמרתי שלום לפרידה ובטרם שבוע עבר ליבי נכמר אהבתי אליו גדולה, געגועי מכלים את כוחי הודעה קטנה לא מזיקה, רק להזכיר שאני כאן מחכה שישוב ביום מן הימים ותחזור האש ויחזרו הכוכבים והוא כמו נמשה מן המצולות קפץ משמחה ועטף מיד בענן של חום ואהבה וכך חזרנו והמשכנו לנסות ולהצית אש שכבר כבתה אך שוב זה נגמר- האהבה פשוט נעלמה ופגישה אחרונה - כבר נתקנו , והבהרנו עמדות רק לומר מילים אחרונות כמו השאירה טעם של עוד. לעולם אזכורך ואנצורך בליבי כי אתה רפאת את מכאובי והשבת תקווה לחיי והפחת חיים בעצמותי תודה מלאך קטן שאומר לי "גדל"