דמיון
אז היום
כשהנחתי ראשי על פלג המים
ונתתי לזרמים
ללטף את קרחתי
נותן לתחושות להתערבב
(מערבולות)
ולאט לאט להתייצב
לא דימיון ידייך על קרקפתי
אלא יד האלוהים
ששלחני על פני המים.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה חמוד. [ליצירה]
- [ליצירה] שנהטובה כיסוף כישוף [ליצירה]
- [ליצירה] זה שיר [ליצירה]
- [ליצירה] היית קורא לזה "מעורר מחשבות". יותר טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] עידכנתי את שמה. אולי עכשיו יותר ברור? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, עטרת, איך לא ראיתי את זאת היצירה עד עכשיו. יפה! יפה! יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] הרי אם היה פחות חכם לאהיית ממשיכה, לא? שיר טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אז הנה שוב, לאחר עריכה מחודשת. שנית תודרבה [ליצירה]
- [ליצירה] מוסיף או גורע? [ליצירה]
- [ליצירה] יש ויש. אני מכיר אנשים שכותבים כל כך הרבה וכל יצירה שלהם היא פנינה. אני מדבר על כתיבה ברמה גבוהה שמתפרסמת בעיתונים מובחרים וכאלה שלא "מספיקים" להגיע לשם. אני מסכים ששיר, טוב לו שיתבשל, אך לא כולם. יש כאלה ששירם מושלם עם סיום כתיבתם וכל נגיעה- מיותרת. אין לאלץ "להבשיל" יצירות. אין זו חובה. מכיון שהדברים נאמרים בדף היצירה שלי, אוסיף ואומר שלא יודע לאן לקחת את הדברים שנאמרו כאן, כלומר, האם ניסיתם לומר שאני מפרסם יותר מידי ולכן, ע"פ התיאוריה שלכם, כך הם גם נראים, או משהו אחר. אני כרגע בחרתי לא לקחת באופן אישי. אם תרצו שאקח- תגידו לי (לא אעלב). יש אנשים שעולמם הפנימי כל כך עשיר שאין הם יכולים "להתאפק" ולשמור יצירות בפנים. להבדיל ממערכת העיכול, גם שם- אם מתאפקים- תהיה עצירות. יש לשחרר. ולשחרר נכון. (אין אני מעיד על עצמי ככזה). אשמח להמשך... [ליצירה]
