בוקר. "בוקר אערוך לך ואצפה." הנחתי תפילין בבוקר. התפללתי בביכנ"ס במניין. שב הביתה , בעיצומם של ימי החופשת סוכות, עוד מעט תחילת שיעור א'. חיוך. על הפנים. מה קרה? שואלת אותי אמא? אחרי צלצול טלפון מקפיא עצמות... חבר שלי טבע בסיני. צלל. וטבע. אותו היום הלכתי להלוויה, כולם בכו, אבל אני לא הצלחתי לבכות. עד אנא בכייה בציון? עד הנה עזרונו רחמיך ולא עזבונו חסדיך ואל תטשינו ה' אלוקינו לנצח. כך הדהד קולו של החזן בבית הקברות. בסוף . סוף. שמתי אבן, ואמרתי לו. אני אוהב אותך, עצוב לי שטבעת בים. ל-ה- ת-ר-א-ו-ת , וסליחה אם פגעתי בך... כך... אמרתי ...והלכתי מבית הקברות.