הורני ה' באורח מישור
לקפץ כגדי, לרוץ כסוס וכשור
לפגוש מלאכים, לחשוף את האור
מגבהי מרומים עד עמקי הבור
לחלות פניך, ולחוש המראה
כל יום בין שלש עיתות המבעה
נפשי כאייל אלי מים גוהר
כברק בין עבים, כאש ההבער
כי לבוא זה השער לבי כמה
מבין דפי בבא קמא
אמיר הכהן
-
יצירותי המה יספרוני (או שלא)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מיוחדת אכן מיוחדת, סוערה, מיוחדת. נהנה כל פעם לקרוא אותך מחדש. בצורה, בכיפה ובמכנסיים. (יש עוד מקום שאני לא יודע עליו?) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים יצירה יפיפיה ומדהימה. השתלבות הטקסט והצורה מקוריים. [ליצירה]
- [ליצירה] מתבוננת, התבונני אני לא חושב שאני מתריס יותר מחז"ל, שאמרו לפני 1600 שנה ( בערך) את הגמרא שמופיעה לפני הקטע: "מאי הר סיני - הר שירדה שנאה לעכו"ם עליו". אני חושב שאני מבטא בפורמט מודרנית יותר את מה שהתכוונו חז"ל באותה גמרא, ואני מסכים שהפורמט המודרני מקצין את המסר. אבל המסר לא השתנה מאז הר סיני, ועד היום. אנחנו "עם נבחר", קיבלנו תורה, וטוב שכך, אבל אנחנו משלמים על כך בכל דור ודור. אבל המסר הוא, שבכל מקרה קיבלו גם אלוקים לצידנו (זאת הכוונה של השורה האחרונה), וה היתרון שלנו על הגויים- "והקדוש ברוך הוא מצילנו מידיו". [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד. את מצליחה לתאר יפה תחושות של בחור ישיבה, שאפשר להתחבר אליהם, למרות שאני לא יודע עד כמה את כבחורה חווית אותם. אהבתי מאד את הההשוואות, לאבותינו, יעקב אבינו (אבנים מתאחדות, חלום, סולם), רבי עקיבא (אבנים שחקו מים), דוד המלך (שבתי בבית ה' כל ימי חיי). את כותבת "מה הטעם לשבת ללמוד דיני נזיקין- אני, אפילו את הבסיס אין לי." אני רוצה להפנות אותך לשירי "ותלמוד תורה כנגד כולם", שנכתב (באירוניה) על בני"ש שגם רוצה "ללקט ניצוצות", ולא מבין איך הוא יכול לעשות את זה דרך לימוד מסכת בבא-קמא. אשמח לקבל את תגובתך. [ליצירה]
- [ליצירה] יפיפה הסוף היה צפוי מראש, בנאלי וקיטשי, אבל את עושה את הסיפור כל כך טווווב, שממש לא אכפת לי. עד הרגע האחרון חשבתי "אולי בכל זאת זה לא יגמר בחתונה"ת אבל שמחתי להתאכזב. הסיום (כמו "כמעט פרק ג'"), בו את מכניסה אותך כיוצרת ליצירה ממש חמוד. אז איך אני יכול לוותר על האיחול "בקרוב מאוד אצלך" ישועת ה' כהרף עין (האם יש משהו שעוד אסור לספר .... ???) [ליצירה]
תגובות