הַיּוֹם אֲבַקֵּשׁ לִהְיוֹת עוֹלָם:
לְהַתִּיר מִילִּים פְּשׁוּטוֹת,
לְנַגֵּן נְעִימוֹת קַלּוֹת,
לִהְיוֹת אֶחָד הָאָדָם.
לֹא אֲנַהֵל מִילִּים דְּגוּשׁוֹת
כְּאִלּוּ נִשְׁבָּרוֹת וּמִתְמוֹדְדוֹת.
אֶתֶּן נְגִינָתִי גְּלוּיָה וַאֲמִתִּית
פְּשׁוּטָהּ וּרְהוּטָה לְתָמִיד.
אֶהְיֶה פָּשׁוּט, אֶהְיֶה נָמוֹג.
כְּמוֹ עֲנָנֵי זְרִיחָה אֶנְסוֹק.
וּבְעוֹבְרַן אֱתְּפּוֹגֶּג וְאֲחַלוֹף
כְּאִלּוּ אֲנִי עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ.
זֶּה לֹא הַחֹרֶף הַמַּצִּית,
הִתְלַבְּטוּיוֹת בָּאוֹת גַּם מִשָּׁם.
הִשָּׂרְדוּת לֹא פְּשׁוּטָה.
לָכֵן אֶצְעַד לְאַט.
אָשִׂים עָקֵב לְצִדּוֹ שֶׁל אָדָם
הַזָקוּק גַּם לְיָד מֻשֶּׁטֶת.
אוֹמַר רַק מִילָּה אוֹ שְׁתַּיִם,
וְהוּא לֹא יַעַזְבֵנִי לְעוֹלָם.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי
