הוּא עוֹמֵד וּמַשְׁפִּיל מַבָּטוֹ אֶל חֲרִיצֵי הַמִּדְרֶכֶת.

זוֹכֵר יְמֵי גֶּשֶׁם סְפוּגֵי אַכְזָבוֹת, אֵיךְ נִשְׁמָתוֹ נִרְטֶּבֶתְּ.

אֶחָד הָאָדָם, מְטַלְטֵל בָּרוּחַ הַפְּרוּעָה.

אֵינוֹ רוֹאֶה בְּתוֹךְ עֲרָפֶל תוּגָה.

אַךְ לִשְׂפָתָיו חִיּוּךְ חָרְפִּי.

לְפֶתַע פָּרַץ בִּבְכִי תַּמְרוּרִים

בְּעוֹדוֹ מִתְבּוֹנֵן בְּחֲלוּפָת הָאֲנָשִׁים.

דִּמְעוֹתָיו מִתְמַזְגוֹת עִם הַמַּיִם הַנּוֹפְלִים.

צָרָה דַּעְתּוֹ וּמִשְׁתַּבֶּשֶׁת לִפְרָקִים.

עוֹבְרִים וְשָׁבִים מַחְסִירִים מִמֶּנּוּ מַבָּט, כִּמְעַט.

בְּיָמִים יוֹתֵר מְאִירִים מִתְעוֹרֶרֶת נָפְשׁוֹ מְעַט.

אָז שָׁבִים אֵלָיו וּבְעֶצֶם נִזְכָּרִים,

כִּי הוּא אוֹתוֹ לֵיצָן שָׂמֵחַ עָצוּב,

וְהוּא הִשְׁתַּקְּפוּת הַחַיִּים.

© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי